בשוק הנדל”ן הישראלי ישנם מצבים רבים שבהם נכסים עוברים מיד ליד שלא במסגרת עסקה כספית רגילה. לדוגמה, כאשר הורה מעביר לילדו דירה ללא תשלום, או כאשר אחים מחלקים ביניהם ירושה, או כאשר בן משפחה מוותר על חלקו בדירה משותפת לטובת אחר. כל אלו דוגמאות למקרים של העברה ללא תמורה – כלומר, העברת זכויות קנייניות בנכס מקרקעין מבלי שמועבר תשלום בתמורה. רישום העברה ללא תמורה יכולה להיראות פשוטה על פני השטח – “הרי זו רק מתנה” – אך בפועל מדובר בפעולה משפטית מורכבת שיש לה השלכות מהותיות על רישום בטאבו, על מיסוי מקרקעין, על חובות עתידיים ועל אפשרויות עתידיות של מכירה או שעבוד. בנוסף, לעיתים העברה כזו עלולה לעורר מחלוקות בין בני משפחה ואף להידרדר לסכסוכים משפטיים אם אינה מתבצעת כראוי.
מתי נהוג לבצע העברה ללא תמורה?
ישנם מספר תרחישים נפוצים שבהם מתבצע רישום העברה ללא תמורה:
– הורים המעבירים דירה לילדים: מתוך רצון לסייע לדור ההמשך להתבסס או לקראת גיל פרישה, הורים מעבירים את הדירה שברשותם, או חלק ממנה, לילדיהם.
– הסדרת זכויות לאחר ירושה: לעיתים יורשים מחליטים להקנות את הנכס כולו לאחד מהם תוך ויתור האחרים על חלקם, מבלי לדרוש תשלום.
– העברת זכויות בין בני זוג: בעיקר בהסכמי ממון או לאחר גירושין, לעיתים מועברים נכסים מאחד לשני ללא תמורה.
– חילופי בעלות במשפחה לצורך תכנון מס עתידי או מניעת עיקולים: במקרים אלו יש לבחון היטב את חוקיות ההעברה.
בכל אחד מהמקרים הללו מדובר בהעברה שיש לרשום ברשויות הרלוונטיות: במשרדי רישום המקרקעין (הטאבו), ברשות המיסים, ולעיתים גם ברשות מקרקעי ישראל או אצל החברה המשכנת, תלוי בסוג הנכס.
רישום בטאבו – לא רק חתימה, אלא תהליך שלם
רבים טועים לחשוב כי העברת דירה ללא תמורה מצריכה רק חתימה על מסמך פשוט בין נותן המקבל. בפועל, מדובר בתהליך פורמלי הדומה כמעט לכל עסקת מכר. יש להכין חוזה או תצהירים מתאימים, לצרף מסמכים מזהים, להמציא אישורים מרשויות המס, לשלם אגרות ולעמוד בדרישות רישום קפדניות. רק לאחר שכל אלה הושלמו, ניתן להגיש בקשה ללשכת רישום המקרקעין, ורק לאחר מכן תירשם העברת הזכויות. במקרים רבים מתעכבים רישומים כאלו חודשים רבים – לעיתים בשל טעויות טכניות, לעיתים בשל חוסר במסמכים ולעיתים בשל התנגדות או אי-בהירות בנוגע למצב הקנייני של הנכס. עורך דין הבקיא בתחום, דוגמת עו”ד דוד שרון, ידע ללוות את כל ההליך באופן מדויק – החל מניסוח המסמכים, דרך ההגשות לרשויות, ועד לקבלת אישור הרישום הסופי בטאבו.
רישום העברה ללא תמורה ופטור ממס
אחת השאלות הראשונות שנשאלות כאשר שוקלים לבצע העברה ללא תמורה היא שאלת המס. האם מדובר בעסקה החייבת במס שבח? האם על מקבל הנכס לשלם מס רכישה? התשובה מורכבת ותלויה בזהות הצדדים ובנסיבות המקרה. ברוב המקרים, העברה ללא תמורה בין קרובי משפחה (כפי שמוגדר בחוק – כגון הורה, ילד, נכד, בן זוג, אח) פטורה ממס שבח. עם זאת, קיימים מקרים שבהם רשויות המס ידרשו חישוב “שווי שוק” או יקבעו כי מדובר בעסקה רעיונית לצורך תכנון מס בלתי חוקי. לעניין מס רכישה, החוק קובע כי מקבל הנכס ישלם חצי משיעור מס הרכישה הרגיל, בהתאם לשווי הנכס, גם אם לא שולמה תמורה בפועל. חשוב להבין ששווי הנכס לצרכי חישוב המס נקבע לפי ערכו הריאלי, גם אם הוא ניתן כמתנה. ישנם מקרים שבהם לא חלים פטורים כלל – לדוגמה, כאשר ההעברה מתבצעת בין בני משפחה שאינם נחשבים קרובים לפי החוק, או כאשר אחד הצדדים מחזיק בדירה נוספת.
לכן, לפני כל רישום העברה ללא תמורה חשוב לבצע תכנון מס מקדים, להתייעץ עם עורך דין המתמחה במיסוי מקרקעין, ולוודא שכל ההיבטים המיסויים ידועים, מדויקים ומוכרים לרשויות המס.
משרד עורכי דין שרון מלווה באופן שוטף לקוחות פרטיים ומשפחות בהליכי העברה ללא תמורה – תוך הקפדה על כל ההיבטים המשפטיים והאנושיים. נשמח לעמוד לרשותכם וללוות אתכם בתהליך חשוב זה, בדרך הבטוחה והנכונה ביותר. למידע נוסף צרו קשר דרך האתר או בטלפון.