טופס התיווך לא מולא כנדרש? דמי התיווך בסכנה
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
דף הבית » דיני תיווך מקרקעין » חקיקה - תיווך מקרקעין » בעל משרד תיווך הפסיד 150,000 שקלים בגלל שהעסיק עובד ללא רישיון תיווך
תא (טב’) 21904-10-12 אלון גולן נ’ אהרן ויצמן
בעל משרד תיווך – אם אתה מעסיק במשרדך עובד שאינו מתווך בעל רישיון בתוקף,
עליך לשים לב היטב איזה סוג של עבודה הוא עושה על מנת שבסופו של יום תוכל
לדרוש את דמי התיווך בגין עסקאות שהמשרד תיווך בהן.
רקע –
מתווך הגיש תביעה בדרישה לקבלת דמי תיווך בסך 150,000 ש”ח, בנימוק שהיה הגורם היעיל בעסקת מכר, במסגרתה נמכרה דירת הנתבע.
התובע, מתווך והבעלים של משרד לתיווך הנקרא “אלון נכסים”, חתם על הסכם להזמנת שירותי תיווך באמצעות אחד העובדים שלו העונה לשם מנשה. בהתאם להסכם התיווך התחייב הנתבע לשלם למשרד התיווך כל סכום שיתקבל כתוצאה ממכירת הנכס, העולה על סך של 850,000 ש”ח.
העובד מנשה קישר בין הנתבע ללקוחה של המשרד, וכתוצאה מכך נמכר הנכס תמורת סכום של 1,000,000 ש”ח.
הנתבע נמנע מלשלם את דמי התיווך ועל כן הגיש המתווך תביעתו.
במהלך המשפט התגלה כי מנשה הציג עצמו כמתווך וכבעליו של משרד התיווך, על אף שלא החזיק ברישיון תיווך בתוקף.
על כן נדונה השאלה – האם הלקוח מחויב בתשלום דמי התיווך למשרד התיווך?
מה קובע הדין?
לצורך הכרעה בשאלה הנ”ל יש לבחון את הוראת סעיף 2 (א) לחוק המתווכים במקרקעין הקובעת בזו הלשון:
“לא יעסוק אדם בתיווך במקרקעין, אלא אם הוא בעל רישיון…”
רלבנטית גם לענייננו הוראת סעיף 13 לחוק המתווכים במקרקעין הקובעת כי:
“אדם לא יעסיק אדם אחר בתיווך במקרקעין, אלא אם כן המועסק הוא בעל רשיון לפי חוק זה; סעיף זה לא יחול לגבי העסקת אדם בתפקיד מנהלתי…”
לענייננו ישנה גם רלבנטיות להוראת סעיף 14(א)(1) לחוק המתווכים במקרקעין הקובעת כי מתווך במקרקעין יהיה זכאי לקבלת דמי תיווך במידה והיה בעל רישיון בתוקף במועד התיווך:
“14. (א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
(1) הוא היה בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך …”
קביעת בית המשפט בעניינו
בית המשפט קבע כי במקרה זה נשללת זכאותו של התובע לדמי תיווך, מכח חוק המתווכים במקרקעין, שכן כל פעולות התיווך בוצעו על ידי אדם שאינו מתווך מורשה.
מנשה, העובד של התובע, היה הגורם הפעיל והיעיל במכירת הנכס. פעולות התיווך שביצע נעשו בניגוד מוחלט להוראות החוק. כמו כן, ברור כי פעולותיו של מנשה לא היו במהותן מנהלתיות (אשר מותר שיעשו על ידי מי שאינו מתווך).
לאור האמור קבע בית המשפט כי משרד התיווך לא יהיה זכאי לדמי התיווך, דחה את התביעה וחייב את המתווך בהוצאות בסך 15,000 ש”ח.
מסקנות פסק הדין
בתי המשפט לרוב נדבקים ללשון החוק וקובעים כי מי שעשה פעולת תיווך ואינו בעל רישיון בתוקף לא יהיה זכאי לדמי תיווך.
לכן, אם אתם מעסיקים במשרד התיווך עובדים אשר אינם בעלי רישיון תיווך חשוב וחובה עליכם להגדיר את תפקידם לתפקידים מנהליים בלבד. שימו לב כי עד קבלת רישיון התיווך בפועל לא ייחשב העובד כמתווך – דבר אשר ימנה ממכם לקבל את דמי התיווך עבור סגירת העסקה.
יחד עם זאת, ככל שנתקלתם במצב בו הלקוח מתנגד לשלם את דמי התיווך הקפידו לקבל ייעוץ משפטי לצורך בדיקת זכותכם לקבלת דמי התיווך במלואם.
לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות בדף צור קשר.
האמור להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ בעו”ד על מנת לעמוד על מלוא הזכויות. כל הפועל עפ”י האמור להלן בלבד מבלי להיוועץ בעו”ד, עושה זאת על אחריותו הבלעדית ומוותר בזאת על כל טענה ו/או תביעה כנגד כותב ו/או בעלי האתר.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת!
בעל משרד תיווך הפסיד 150,000 שקלים בגלל שהעסיק עובד ללא רישיון תיווך
מלא פרטיך וניצור קשר בהקדם:
מידע נוסף
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
התובע, בעלים של דירה במגדלי גינדי ברמת גן, נהג להשכיר את דירתו לפרקי זמן קצרים. הנתבעת, מתווכת מקרקעין בעיסוקה, הציעה לבעלי
המתווך רוני מאנה תבע את תנובה ואייפקס (“החברות”) בדרישה לדמי תיווך בגובה 1% משווי העסקה שהן מסרבות לשלם לו בגין
מתווך הגיש תביעה על סכום קצוב בבית משפט השלום בעכו בסך של 42,480 ₪ לתשלום דמי תיווך בעסקת נדל”ן. הצדדים חתמו
תא”מ (חי’) 16421-07-13 סלומון אלכסנדר ז’נו נ’ אלבירה רייזין (19.05.2015) בעלת דירה בחיפה, עולה מאוקראינה אשר השפה העברית אינה שגורה
תמצית: אמרתם ללקוח שהמחיר הוא סופי ולא ניתן להתמקח? ייתכן שתפסידו את דמי התיווך! בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי
אישה פרסמה את דירתה למכירה באתרי אינטרנט שונים ואף החלה במו”מ למכירת הדירה באופן עצמאי. הליך המכירה התעכב לתקופה של
תא (טב’) 21904-10-12 אלון גולן נ’ אהרן ויצמן בעל משרד תיווך – אם אתה מעסיק במשרדך עובד שאינו מתווך בעל
פסק דין שניתן לאחרונה נותן תשובה לסוגיה זו. רקע הלקוח חתם על הסכם תיווך עם המתווך להשכרת משרד בבניין משרדים
רקע – התובעת, מתווכת מוסמכת, ניהלה יחסים עסקיים עם הלקוח, והעניקה לו שירותי תיווך במספר הזדמנויות. כאשר רצה הלקוח למכור
תקציר פסק-דין: תא”מ 39683-06-12 אסף סימון נ’ מאשה פלורנטין (06.12.14) תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירתה של הנתבעת ברח’ זלמן
האם זיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים מהווה הסכם מחייב ממנו זכאי המתווך לקבל דמי תיווך? פסק הדין, ת”ק 3659-09-14 ישראלשווילי
המתווכים רכשו דירה מלקוחותיהן במחיר מופחת תוך כוונה למכור אותה תוך זמן קצר במחיר השוק, ולהפיק רווח נאה על חשבון
המתווך הציג את מחיר הדירה כסכום גבוה יותר ושלשל את ההפרש בין התמורה שקיבלו המוכרים לבין הסכום ששילמו הרוכשים לכיסו,
מתווכי המקרקעין בישראל כפופים לדין המשמעתי, לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו. תלונה כנגד מתווך מקרקעין תוגש לרשם
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: פרק ראשון: הליכים לפני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ד) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-19 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
הגדרות 1. בחוק זה – “תיווך במקרקעין” – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין; “מקרקעין” – כהגדרתם
חוק המתווכים במקרקעין (“החוק”) נחקק בשנת 1996 ובא לעשות סדר בכל ענייני התיווך והעוסקים בתיווך נדל”ן בישראל. החוק הוא למעשה חוק צרכני