טופס התיווך לא מולא כנדרש? דמי התיווך בסכנה
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
אישה פרסמה את דירתה למכירה באתרי אינטרנט שונים ואף החלה במו”מ למכירת
הדירה באופן עצמאי. הליך המכירה התעכב לתקופה של מספר חודשים הואיל
והרוכשים הפוטנציאלים פנו לבנק לקבלת משכנתא אשר התעכבה.
בתקופה זו יצר המתווך קשר עם המוכרת וניסה להחתימה על הסכם תיווך בלעדי למכירת הדירה. תחילה נמנעה המוכרת מלחתום על הסכם התיווך אך לאחר שכנועים, הצליח להחתים אותה על הסכם תיווך והסכם בלעדיות למכירת דירתה.
מנגד, הלקוחה טענה כי המתווך הגיע לדירתה בשעת לילה, תוך שהיא חולה וסובלת מיתר לחץ דם, והחתים אותה בכפייה ותחת איומים כי אם היא לא תחתום על הסכם התיווך ולא תמכור את הדירה באמצעותו, הוא “ישרוף” את דירתה בשוק הנדל”ן.
יחד עם זאת, המוכרת לא הצליחה להוכיח בבית המשפט כי החתימה נעשה תחת איומים ו/או כפייה ואף עדותה, וחוסר הזמנת עדים נוספים, הביאו את בית המשפט לקביעה כי הסכם התיווך נחתם כראוי.
עוד הוסיף בית המשפט כי גם אם היה פגם במועד חתימת ההסכם היה עליה להודיע על ביטול הסכם התיווך לאחר מכן – ומשלא עשתה כן, הרי כי עליה לשאת באחריות לכך.
בסופו של יום מכרה הלקוחה את הדירה תמורת סכום של 950,000 ש”ח באופן עצמאי, ונמנעה מלשלם למתווך את דמי התיווך.
קביעת בית המשפט
משחתמה המוכרת על הסכם תיווך בלעדי, היא חייבת בתשלום דמי התיווך. מאחר והסכם המכר נחתם שלא באמצעות המתווך נדרשת היא בתשלום דמי תיווך כפולים בשיעור של 4%. ואין זה כלל משנה כי המתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה.
עוד נקבע כי בעצם פעולות השיווק שנעשו על-ידי המוכרת בעצמה מנעו מהמתווך להיות הגורם היעיל בעסקה.
בסופו של דבר קבע בית המשפט כי פיצוי בשיעור כפול של דמי התיווך הוא פיצוי ראוי לעניין.
לאור האמור חייב בית המשפט את המוכרת בדמי תיווך בשיעור של 4% בתוספת מע”מ ובצירוף שכ”ט עו”ד, ובסך הכל סך של 50,000 ש”ח.
מסקנות פסק הדין
על אף כי אין חובה מלהחתים את הלקוחות על הסכם התיווך בתנאים ספציפים, ראוי וכדאי כי החתימה תעשה בנוכחות אדם נוסף, במקום מסודר ובשעות סבירות.
תביעות רבות נוגעות באופן ההחתמה ולכן ככל שתוכלו לשמור ראיות נוספות לנכונות הלקוחות להתקשר בהסכם כך יהיה לכם קל בסופו של יום לגבות את דמי התיווך.
יתרה מכך, ועל אף שחוק המתווכים במקרקעין בא להגן על הלקוחות, עם ייצוג משפטי נכון אתם תוכלו לגבות את דמי התיווך בצורה מלאה ויותר מכך. לכן, הקפידו לקבל ייעוץ משפטי הולם בטרם הגשת תביעה או התגוננת בהליכים במשפטיים.
לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות בדף צור קשר.
האמור להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ בעו”ד על מנת לעמוד על מלוא הזכויות. כל הפועל עפ”י האמור להלן בלבד מבלי להיוועץ בעו”ד, עושה זאת על אחריותו הבלעדית ומוותר בזאת על כל טענה ו/או תביעה כנגד כותב ו/או בעלי האתר.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת!
מכרה את דירתה באופן עצמאי למרות הסכם בלעדיות – ותשלם למתווך 50,000 שקלים
מלא פרטיך וניצור קשר בהקדם:
מידע נוסף
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
התובע, בעלים של דירה במגדלי גינדי ברמת גן, נהג להשכיר את דירתו לפרקי זמן קצרים. הנתבעת, מתווכת מקרקעין בעיסוקה, הציעה לבעלי
המתווך רוני מאנה תבע את תנובה ואייפקס (“החברות”) בדרישה לדמי תיווך בגובה 1% משווי העסקה שהן מסרבות לשלם לו בגין
מתווך הגיש תביעה על סכום קצוב בבית משפט השלום בעכו בסך של 42,480 ₪ לתשלום דמי תיווך בעסקת נדל”ן. הצדדים חתמו
תא”מ (חי’) 16421-07-13 סלומון אלכסנדר ז’נו נ’ אלבירה רייזין (19.05.2015) בעלת דירה בחיפה, עולה מאוקראינה אשר השפה העברית אינה שגורה
תמצית: אמרתם ללקוח שהמחיר הוא סופי ולא ניתן להתמקח? ייתכן שתפסידו את דמי התיווך! בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי
אישה פרסמה את דירתה למכירה באתרי אינטרנט שונים ואף החלה במו”מ למכירת הדירה באופן עצמאי. הליך המכירה התעכב לתקופה של
תא (טב’) 21904-10-12 אלון גולן נ’ אהרן ויצמן בעל משרד תיווך – אם אתה מעסיק במשרדך עובד שאינו מתווך בעל
פסק דין שניתן לאחרונה נותן תשובה לסוגיה זו. רקע הלקוח חתם על הסכם תיווך עם המתווך להשכרת משרד בבניין משרדים
רקע – התובעת, מתווכת מוסמכת, ניהלה יחסים עסקיים עם הלקוח, והעניקה לו שירותי תיווך במספר הזדמנויות. כאשר רצה הלקוח למכור
תקציר פסק-דין: תא”מ 39683-06-12 אסף סימון נ’ מאשה פלורנטין (06.12.14) תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירתה של הנתבעת ברח’ זלמן
האם זיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים מהווה הסכם מחייב ממנו זכאי המתווך לקבל דמי תיווך? פסק הדין, ת”ק 3659-09-14 ישראלשווילי
המתווכים רכשו דירה מלקוחותיהן במחיר מופחת תוך כוונה למכור אותה תוך זמן קצר במחיר השוק, ולהפיק רווח נאה על חשבון
המתווך הציג את מחיר הדירה כסכום גבוה יותר ושלשל את ההפרש בין התמורה שקיבלו המוכרים לבין הסכום ששילמו הרוכשים לכיסו,
מתווכי המקרקעין בישראל כפופים לדין המשמעתי, לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו. תלונה כנגד מתווך מקרקעין תוגש לרשם
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: פרק ראשון: הליכים לפני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ד) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-19 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
הגדרות 1. בחוק זה – “תיווך במקרקעין” – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין; “מקרקעין” – כהגדרתם
חוק המתווכים במקרקעין (“החוק”) נחקק בשנת 1996 ובא לעשות סדר בכל ענייני התיווך והעוסקים בתיווך נדל”ן בישראל. החוק הוא למעשה חוק צרכני