טופס התיווך לא מולא כנדרש? דמי התיווך בסכנה
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
דף הבית » דיני תיווך מקרקעין » חקיקה - תיווך מקרקעין » טופס התיווך לא מולא כנדרש? דמי התיווך בסכנה
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17)
לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין, לדמי תיווך,
לגבי עסקה לרכישת בית שרכש הנתבע.
הנתבע חתם על טופס הזמנת שירותי תיווך מאת התובע במסגרתו התחייב לשלם עמלת תיווך
בשיעור של 2%+מע”מ בעסקה לרכישת בית. אין מחלוקת שהתובע הציג לנתבע נכס ברחוב
שפינדל בגבעת שמואל שבסופו של דבר הנתבע רכש אותו ב-2014.
בית המשפט קבע כלהלן:
סעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 קובע כי מתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך, אלא אם חתם הלקוח על הזמנה בכתב שבה נכללו כל הפרטים הנדרשים על פי התקנות.
תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), תשנ”ז-1997 קובעות כי בהזמנה יכללו לפחות פרטים המזהים את הלקוח ואת המתווך; סוג העסקה; תיאור הנכס; מחיר העסקה ושיעור דמי התיווך.
בעניין הנדון, עותק ההזמנה לא ניתן בידי הנתבע במועד החתימה.
כמו כן, מעיון בטופס הזמנת שירותי התיווך, עולה כי הזמנה לא כללה את מחיר הבית בקירוב. העותק שנשלח בסופו של דבר לנתבע לא כלל את פרטי המתווך.
בית המשפט קבע, כי יש באמור כדי לשלול זכאותו של התובע לדמי תיווך, באשר טופס ההזמנה עליו החתים את הנתבע לא עמד בדרישות הדין. התובע, שעיסוקו בתיווך מקרקעין צריך להכיר את דרישות הדין המסדיר את עיסוקו ויכול באופן פשוט וקל לביצוע להקפיד על מילוי טופס ההזמנה באופן שתואם את הוראות הדין. התובע לא נתן כל הסבר שיש בו להצדיק מדוע לא מילא את מחיר העסק בקירוב בטופס ההזמנה. כך גם לא ניתן הסבר מדוע לא ניתן בידי הנתבע עותק של טופס ההזמנה בעת חתימתו ומדוע לאחר מכן נשלח אליו עותק ללא פרטיו של המתווך.
פסק הדין
לאור האמור, בית המשפט דחה את התביעה של המתווך לקבלת דמי התיווך, וחייב אותו לשלם לרוכשים החזר הוצאות משפט בסך של 3,000 ש”ח.
מסקנות פסק הדין
יש להקפיד על עריכת טופס הזמנת שירותים בצורה התואמת להוראות החוק וכן למלא את הטופס בצורה מלאה ונכונה.
הקפידו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי במידת הצורך!
לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות לעורך דין בדף צור קשר.
למאמרים וטיפים נוספים בדיני תיווך לחץ כאן.
האמור להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ בעו”ד על מנת לעמוד על מלוא הזכויות. כל הפועל עפ”י האמור להלן בלבד מבלי להיוועץ בעו”ד, עושה זאת על אחריותו הבלעדית ומוותר בזאת על כל טענה ו/או תביעה כנגד כותב ו/או בעלי האתר.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת!
טופס התיווך לא מולא כנדרש? דמי התיווך בסכנה
מלא פרטיך וניצור קשר בהקדם:
מידע נוסף
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
התובע, בעלים של דירה במגדלי גינדי ברמת גן, נהג להשכיר את דירתו לפרקי זמן קצרים. הנתבעת, מתווכת מקרקעין בעיסוקה, הציעה לבעלי
המתווך רוני מאנה תבע את תנובה ואייפקס (“החברות”) בדרישה לדמי תיווך בגובה 1% משווי העסקה שהן מסרבות לשלם לו בגין
מתווך הגיש תביעה על סכום קצוב בבית משפט השלום בעכו בסך של 42,480 ₪ לתשלום דמי תיווך בעסקת נדל”ן. הצדדים חתמו
תא”מ (חי’) 16421-07-13 סלומון אלכסנדר ז’נו נ’ אלבירה רייזין (19.05.2015) בעלת דירה בחיפה, עולה מאוקראינה אשר השפה העברית אינה שגורה
תמצית: אמרתם ללקוח שהמחיר הוא סופי ולא ניתן להתמקח? ייתכן שתפסידו את דמי התיווך! בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי
אישה פרסמה את דירתה למכירה באתרי אינטרנט שונים ואף החלה במו”מ למכירת הדירה באופן עצמאי. הליך המכירה התעכב לתקופה של
תא (טב’) 21904-10-12 אלון גולן נ’ אהרן ויצמן בעל משרד תיווך – אם אתה מעסיק במשרדך עובד שאינו מתווך בעל
פסק דין שניתן לאחרונה נותן תשובה לסוגיה זו. רקע הלקוח חתם על הסכם תיווך עם המתווך להשכרת משרד בבניין משרדים
רקע – התובעת, מתווכת מוסמכת, ניהלה יחסים עסקיים עם הלקוח, והעניקה לו שירותי תיווך במספר הזדמנויות. כאשר רצה הלקוח למכור
תקציר פסק-דין: תא”מ 39683-06-12 אסף סימון נ’ מאשה פלורנטין (06.12.14) תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירתה של הנתבעת ברח’ זלמן
האם זיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים מהווה הסכם מחייב ממנו זכאי המתווך לקבל דמי תיווך? פסק הדין, ת”ק 3659-09-14 ישראלשווילי
המתווכים רכשו דירה מלקוחותיהן במחיר מופחת תוך כוונה למכור אותה תוך זמן קצר במחיר השוק, ולהפיק רווח נאה על חשבון
המתווך הציג את מחיר הדירה כסכום גבוה יותר ושלשל את ההפרש בין התמורה שקיבלו המוכרים לבין הסכום ששילמו הרוכשים לכיסו,
מתווכי המקרקעין בישראל כפופים לדין המשמעתי, לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו. תלונה כנגד מתווך מקרקעין תוגש לרשם
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: פרק ראשון: הליכים לפני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ד) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-19 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
הגדרות 1. בחוק זה – “תיווך במקרקעין” – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין; “מקרקעין” – כהגדרתם
חוק המתווכים במקרקעין (“החוק”) נחקק בשנת 1996 ובא לעשות סדר בכל ענייני התיווך והעוסקים בתיווך נדל”ן בישראל. החוק הוא למעשה חוק צרכני