טופס התיווך לא מולא כנדרש? דמי התיווך בסכנה
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
תא”מ (חי’) 16421-07-13 סלומון אלכסנדר ז’נו נ’ אלבירה רייזין (19.05.2015)
בעלת דירה בחיפה, עולה מאוקראינה אשר השפה העברית אינה שגורה בפיה, התקשרה עם
מתווך למכירת דירתה בהסכם רגיל ללא בלעדיות.
לאחר מכן הגיע מתווך נוסף וביקש מבעלת הדירה לתווך במכירת דירתה. בעלת הדירה לא
חתמה על הסכם תיווך אך אמרה למתווך בעל פה כי אם יהיו לו קונים היא תהיה מוכנה לשלם לו דמי התיווך.
כעבור תקופה התקשר המתווך הנוסף לבעלת הדירה ואמר לה כי יש לו רוכשים המעוניינים בדירה, אבל התנא זאת בחתימתה על הסכם תיווך. בעלת הדירה אשר הייתה בעבודה, הסכימה לחתום על הסכם תיווך על סמך דברי המתווך ומתוך מתן אמון בהם.
המתווך העביר לבעלת הדירה את הסכם התיווך בפקס תוך סימון המקומות אשר עליה לחתום.
בדיעבד מסתבר שלהסכם התיווך צורף הסכם בלעדיות, עליו חתמה בעלת הדירה.
המתווך הנוסף לא הצליח להביא רוכשים אשר היו מעוניינים ברכישת הדירה, ובסופו של יום המתווך הראשון הוא זה שהצליח למכור את הדירה ובעלת הדירה שילמה לו דמי תיווך בשיעור 2%.
המתווך הנוסף, שגילה על המכירה, טען כי יש ברשותו הסכם בלעדיות והגיש תביעה לקבלת דמי תיווך בשיעור 4%.
קביעת בית המשפט
בית המשפט קבע כי בעלת הדירה לא הבינה כי היא חותמת על הסכם בלעדיות, וכלל לא ידעה מה זה הסכם בלעדיות. המתווך לא ווידא כי בעלת הדירה מבינה את המשמעות, והיא חתמה על ההסכם במקומות אשר סומנו בהתאם להוראותיו, על סמך המצג שנתן לה ומתוך האמון שנתנה בו.
כמו כן התייחס בית המשפט לעובדה כי במחוקק מחייב שבמצב בו מוסכם על בלעדיות, יחתום הלקוח על טופס מיוחד ונפרד, בו יודגש עניין הבלעדיות ותוסבר באופן מפורש ובהיר ללקוח חובתו לשלם דמי תיווך גם אם בסופו של דבר נמכרה הדירה שלא באמצעותו. מטרה זו של המחוקק לא התממשה במקרה זה.
על כן בית המשפט דחה את תביעתו של המתווך הנוסף לקבלת דמי תיווך, וחייב אותו לשאת בהוצאות שכ”ט עו”ד של בעלת הדירה בסכום של 4,000 ש”ח.
סוף דבר
מתווך המחתים לקוח על הסכם בלעדיות מחויב להבהיר ללקוח את מהות הסכם הבלעדיות ולוודא כי הבין את המשמעות.
ויודגש – החל מחקיקת חוק המתווכים במקרקעין, חלות על המתווך חובות רבות מול הלקוח – עליו פורש החוק את הגנתו. משכך, עריכת חוזה התקשרות (“הזמנה בכתב”) מקיף ומקצועי על-ידי עו”ד המתמחה בתחום דיני התיווך הינו צעד בר משמעות רבה למתווך, תוך אפשרויות הגנה ויכולת אכיפת החוזה מול לקוחות בעיתיים.
לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות בדף צור קשר.
האמור להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ בעו”ד על מנת לעמוד על מלוא הזכויות. כל הפועל עפ”י האמור להלן בלבד מבלי להיוועץ בעו”ד, עושה זאת על אחריותו הבלעדית ומוותר בזאת על כל טענה ו/או תביעה כנגד כותב ו/או בעלי האתר.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת!
מתווך שהחתים עולה חדשה על הסכם בלעדיות לא יקבל את דמי התיווך
מלא פרטיך וניצור קשר בהקדם:
מידע נוסף
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
התובע, בעלים של דירה במגדלי גינדי ברמת גן, נהג להשכיר את דירתו לפרקי זמן קצרים. הנתבעת, מתווכת מקרקעין בעיסוקה, הציעה לבעלי
המתווך רוני מאנה תבע את תנובה ואייפקס (“החברות”) בדרישה לדמי תיווך בגובה 1% משווי העסקה שהן מסרבות לשלם לו בגין
מתווך הגיש תביעה על סכום קצוב בבית משפט השלום בעכו בסך של 42,480 ₪ לתשלום דמי תיווך בעסקת נדל”ן. הצדדים חתמו
תא”מ (חי’) 16421-07-13 סלומון אלכסנדר ז’נו נ’ אלבירה רייזין (19.05.2015) בעלת דירה בחיפה, עולה מאוקראינה אשר השפה העברית אינה שגורה
תמצית: אמרתם ללקוח שהמחיר הוא סופי ולא ניתן להתמקח? ייתכן שתפסידו את דמי התיווך! בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי
אישה פרסמה את דירתה למכירה באתרי אינטרנט שונים ואף החלה במו”מ למכירת הדירה באופן עצמאי. הליך המכירה התעכב לתקופה של
תא (טב’) 21904-10-12 אלון גולן נ’ אהרן ויצמן בעל משרד תיווך – אם אתה מעסיק במשרדך עובד שאינו מתווך בעל
פסק דין שניתן לאחרונה נותן תשובה לסוגיה זו. רקע הלקוח חתם על הסכם תיווך עם המתווך להשכרת משרד בבניין משרדים
רקע – התובעת, מתווכת מוסמכת, ניהלה יחסים עסקיים עם הלקוח, והעניקה לו שירותי תיווך במספר הזדמנויות. כאשר רצה הלקוח למכור
תקציר פסק-דין: תא”מ 39683-06-12 אסף סימון נ’ מאשה פלורנטין (06.12.14) תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירתה של הנתבעת ברח’ זלמן
האם זיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים מהווה הסכם מחייב ממנו זכאי המתווך לקבל דמי תיווך? פסק הדין, ת”ק 3659-09-14 ישראלשווילי
המתווכים רכשו דירה מלקוחותיהן במחיר מופחת תוך כוונה למכור אותה תוך זמן קצר במחיר השוק, ולהפיק רווח נאה על חשבון
המתווך הציג את מחיר הדירה כסכום גבוה יותר ושלשל את ההפרש בין התמורה שקיבלו המוכרים לבין הסכום ששילמו הרוכשים לכיסו,
מתווכי המקרקעין בישראל כפופים לדין המשמעתי, לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו. תלונה כנגד מתווך מקרקעין תוגש לרשם
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: פרק ראשון: הליכים לפני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ד) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-19 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
הגדרות 1. בחוק זה – “תיווך במקרקעין” – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין; “מקרקעין” – כהגדרתם
חוק המתווכים במקרקעין (“החוק”) נחקק בשנת 1996 ובא לעשות סדר בכל ענייני התיווך והעוסקים בתיווך נדל”ן בישראל. החוק הוא למעשה חוק צרכני