טופס התיווך לא מולא כנדרש? דמי התיווך בסכנה
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
דף הבית » דיני תיווך מקרקעין » חקיקה - תיווך מקרקעין » האם הסכמה על שירותי תיווך באמצעות המייל מספיקה?
רקע –
התובעת, מתווכת מוסמכת, ניהלה יחסים עסקיים עם הלקוח, והעניקה לו שירותי תיווך במספר הזדמנויות. כאשר רצה הלקוח למכור נכס שהיה בבעלותו יצר קשר באמצעות הדואר האלקטרוני עם המתווכת, ואלו הסכימו כי המתווכת תנסה למכור את הנכס תמורת דמי תיווך.
המתווכת הצליחה למכור את הנכס ודרשה את דמי התיווך. הלקוח טען בין היתר כי המתווכת איננה זכאית לדמי התיווך הואיל ולא חתמו הצדדים על הסכם בכתב.
מה קובע הדין?
חוק המתווכים במקרקעין הכניס רפורמה משמעותית בעניין דרישת ההתקשרות בהסכם בכתב, במטרה להסדיר את היחסים בין המתווך ללקוח.
החוק קובע כי מתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן הלקוח חתם על הזמנה בכתב לביצוע פעולת התיווך (הסכם מחייב בין המתווך ללקוח). לא די בפעולת התיווך עצמה, אלא חייבת להיות הזמנה בכתב, שתכלול את כל הפרטים הנדרשים בחוק.
בהתאם לתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב) הזמנת שירותי תיווך חייבת לכלול את הפרטים הבאים:
שם המתווך והלקוח ומספרי זהותם;
סוג העסקה (מכירה/קניה/השכרה/שכירות);
תיאור הנכס נשוא פעולת התיווך;
מחיר מבוקש או מוצע (בקירוב);
דמי התיווך – שיכול ויהיה סכום קבוע או אחוז נקוב ממחיר העסקה.
יתר על כן, החוק דורש כי המתווך הלקוח יחתמו על ההזמנה.
קביעת בית המשפט בעניינו
התוצאה המתבקשת במקרה זה הייתה כי מאחר ולא נחתם הסכם בכתב, לא תהיה המתווכת זכאית לדמי התיווך עבור העסקה.
למרות זאת, בית המשפט קבע אחרת.
בית המשפט התייחס במקרה זה לחובת תום הלב של הלקוח, וקבע כי במקרה בו עולה התנהגות ברורה של חוסר תום לב מצד הלקוח, אז ניתן לוותר על דרישת הכתב והחתימה. יחד עם זאת הבהיר כי הפסיקה איננה ברורה ומובהקת בעניין זה, וכל מקרה יש לבחון לגופו.
על כן, בית המשפט התעמק בדברים וקבע כי אין מניעה לפרש את ה”כתב” גם כהתכתבות בדואר אלקטרוני. הבעיה במקרה שלנו הייתה כי הצדדים לא חתמו על ההזמנה.
בית המשפט קבע כי בעידן האלקטרוני, ניתן לפרש את המונח “חתימה” באופן רחב יותר, כך שגם משלוח בדואר אלקטרוני המעיד על רצון השולח להתקשר בעסקה ומאפשר לזהותו במידה גבוהה של ודאות, יבוא בגדר “הזמנה חתומה”. אך גם במקרים אלו יש לבדוק את המצב בהתאם לתנאים שהתקיימו בהתקשרות.
במקרה שלנו, הצדדים התקשרו בצורה מפורשת שאינה משתמעת לשני פנים באמצעות הדואר האלקטרוני. ברור היה כי המתווכת מעוניינת בדמי תיווך על עבודתה ואף כתבה כך במפורש, היה מובן על איזה נכס מדובר ומי הצדדים לעסקה. המתווכת אף עדכנה את הלקוח בהמשך על פעולות התיווך שהיא מבצעת ועל קונים פוטנציאלים.
בהתאם לאמור קבע בית המשפט כי ניתן לראות בהתקשרות באמצעות הדואר האלקטרוני כהתקשרות בכתב, וחייב את הלקוח בתשלום דמי תיווך למתווכת בשיעור של 1.25% משווי העסקה (4,350,000 ש”ח) בצירוף מע”מ שהם סך של 54,375 ש”ח.
מסקנות פסק הדין
למרות שבמקרה זה בית המשפט סטה מלשון החוק, מומלץ להידבק להוראות החוק ולהתקשר עם הלקוחות בהסכם בכתב, מפורט אשר יגן עליכם במידה והלקוח ינסה להתחמק מתשלום דמי התיווך.
הקפידו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי לצורך הכנת הסכם ההתקשרות מקיף על מנת להבטיח שתקבלו את דמי התיווך במלואם!
לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות בדף צור קשר.
האמור להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ בעו”ד על מנת לעמוד על מלוא הזכויות. כל הפועל עפ”י האמור להלן בלבד מבלי להיוועץ בעו”ד, עושה זאת על אחריותו הבלעדית ומוותר בזאת על כל טענה ו/או תביעה כנגד כותב ו/או בעלי האתר.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת!
האם הסכמה על שירותי תיווך באמצעות המייל מספיקה?
מלא פרטיך וניצור קשר בהקדם:
מידע נוסף
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
התובע, בעלים של דירה במגדלי גינדי ברמת גן, נהג להשכיר את דירתו לפרקי זמן קצרים. הנתבעת, מתווכת מקרקעין בעיסוקה, הציעה לבעלי
המתווך רוני מאנה תבע את תנובה ואייפקס (“החברות”) בדרישה לדמי תיווך בגובה 1% משווי העסקה שהן מסרבות לשלם לו בגין
מתווך הגיש תביעה על סכום קצוב בבית משפט השלום בעכו בסך של 42,480 ₪ לתשלום דמי תיווך בעסקת נדל”ן. הצדדים חתמו
תא”מ (חי’) 16421-07-13 סלומון אלכסנדר ז’נו נ’ אלבירה רייזין (19.05.2015) בעלת דירה בחיפה, עולה מאוקראינה אשר השפה העברית אינה שגורה
תמצית: אמרתם ללקוח שהמחיר הוא סופי ולא ניתן להתמקח? ייתכן שתפסידו את דמי התיווך! בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי
אישה פרסמה את דירתה למכירה באתרי אינטרנט שונים ואף החלה במו”מ למכירת הדירה באופן עצמאי. הליך המכירה התעכב לתקופה של
תא (טב’) 21904-10-12 אלון גולן נ’ אהרן ויצמן בעל משרד תיווך – אם אתה מעסיק במשרדך עובד שאינו מתווך בעל
פסק דין שניתן לאחרונה נותן תשובה לסוגיה זו. רקע הלקוח חתם על הסכם תיווך עם המתווך להשכרת משרד בבניין משרדים
רקע – התובעת, מתווכת מוסמכת, ניהלה יחסים עסקיים עם הלקוח, והעניקה לו שירותי תיווך במספר הזדמנויות. כאשר רצה הלקוח למכור
תקציר פסק-דין: תא”מ 39683-06-12 אסף סימון נ’ מאשה פלורנטין (06.12.14) תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירתה של הנתבעת ברח’ זלמן
האם זיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים מהווה הסכם מחייב ממנו זכאי המתווך לקבל דמי תיווך? פסק הדין, ת”ק 3659-09-14 ישראלשווילי
המתווכים רכשו דירה מלקוחותיהן במחיר מופחת תוך כוונה למכור אותה תוך זמן קצר במחיר השוק, ולהפיק רווח נאה על חשבון
המתווך הציג את מחיר הדירה כסכום גבוה יותר ושלשל את ההפרש בין התמורה שקיבלו המוכרים לבין הסכום ששילמו הרוכשים לכיסו,
מתווכי המקרקעין בישראל כפופים לדין המשמעתי, לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו. תלונה כנגד מתווך מקרקעין תוגש לרשם
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: פרק ראשון: הליכים לפני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ד) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-19 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
הגדרות 1. בחוק זה – “תיווך במקרקעין” – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין; “מקרקעין” – כהגדרתם
חוק המתווכים במקרקעין (“החוק”) נחקק בשנת 1996 ובא לעשות סדר בכל ענייני התיווך והעוסקים בתיווך נדל”ן בישראל. החוק הוא למעשה חוק צרכני