טופס התיווך לא מולא כנדרש? דמי התיווך בסכנה
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
תקציר פסק-דין: תא”מ 39683-06-12 אסף סימון נ’ מאשה פלורנטין (06.12.14)
תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירתה של הנתבעת ברח’ זלמן שזר בנתניה.
העובדות בקצרה:
התובע הינו מתווך מקרקעין. הנתבעת הייתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה שכנתו של התובע בבניין. השניים היו נפגשים מדי פעם שטיילו עם כלבם ועם הזמן נרקמו יחסי ידידות.
הנתבעת חתמה עם המתווך על שני הסכמי תיווך:
הראשון – הסכם לבלעדיות שתוקפו עד 21.09.11.
השני – הסכם תיווך “רגיל” למכירת הדירה.
בשני ההסכמים שיעור דמי התיווך עמד על 2% + מע”מ, שהתמורה המבוקשת הייתה 2,250,000 ש”ח.
הדירה נמכרה ביום 17.02.12 עבור 2,150,000 ש”ח.
טענות הצדדים:
התובע (המתווך) טען כי לאחר תקופת הבלעדיות הפגיש בין הנתבעת לרוכש וסייע במו”מ ביניהם עד להשלמת העסקה.
הנתבעת (המוכרת) ביקשה לדחות את התביעה ממספר נימוקים:
הטענה הראשונה הייתה כי הנתבעת חתמה על המסמכים לאחר שהמתווך אמר לה כי הם “דרושים לצרכי המשרד בלבד”.
טענה שניה הייתה כי הנתבעת ביקשה למכור את הדירה במחיר שאינו יורד מ-2,200,000 ש”ח ורק לאחר שהמתווך הבטיח למכור ב-2,250,000 ש”ח חתמה על הסכמי התיווך.
עוד טענה הנתבעת כי לאחר שתם הסכם התיווך הבלעדי, והגיע המתווך עם רוכשים פוטנציאלים, חשבה כי הוא פועל כחבר, ולא במסגרת הסכם התיווך עליו חתמו.
טענה אחרונה שהוסיפה היא כי התובע לא היה הגורם היעיל בעסקה, ולא נטל במפגשים חלק פעיל.
החלטת בית המשפט:
ראשית, התייחס בית המשפט לעובדה כי המתווך עומד בדרישות החוק: התובע מחזיק רישיון תיווך והוא החתים את הלקוחה-הנתבעת על הזמנה בכתב (הסכם התיווך).
לאחר שהונחו היסודות המאפשרות את פסיקת דמי התיווך לתובע, פנה בית המשפט לטענות הצדדים.
בית המשפט דחה את טענות הנתבעת אחת לאחת, וקבעה כי בשונה מהסכם הבלעדיות – הסכם התיווך לא הוגבל בזמן כך שהיה תקף בעת העסקה. כמו כן התייחס בית המשפט להסכם התיווך בו הופיעה הערה שלפיה גם אם הדירה תימכר בסכום שונה מהמבוקש – הנתבעת תחויב בדמי תיווך.
כמו כן נקבע כי המתווך היה הגורם היעיל בעסקה – הוא יצר את הקשר הראשוני המקורי שנמשך עד לכריתת חוזה המכר בין הנתבעת לבין הרוכשים, הוא נכח במו”מ וייעץ לה. הוא אפילו סייע לה לטפל במשכנתא ועמד על קשר עם עורך הדין שלה. בית המשפט הבהיר כי גם אם המתווך של הרוכשים היה מעורב בעסקה וגם אם הנתבעת עצמה השקיעה בקידומה – זכותו של התובע לדמי תיווך לא נשללת.
לאור האמור חויבה הנתבעת לשלם לתובע 50 אלף שקל דמי תיווך, בתוספת הוצאות משפט ו-7,000 ש”ח עבור שכר טרחת עו”ד.
לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות בדף צור קשר.
האמור להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ בעו”ד על מנת לעמוד על מלוא הזכויות. כל הפועל עפ”י האמור להלן בלבד מבלי להיוועץ בעו”ד, עושה זאת על אחריותו הבלעדית ומוותר בזאת על כל טענה ו/או תביעה כנגד כותב ו/או בעלי האתר.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת!
נחתם הסכם תיווך ללא הגבלת זמן? סיכוי גבוה שבסוף הלקוח ישלם
מלא פרטיך וניצור קשר בהקדם:
מידע נוסף
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
התובע, בעלים של דירה במגדלי גינדי ברמת גן, נהג להשכיר את דירתו לפרקי זמן קצרים. הנתבעת, מתווכת מקרקעין בעיסוקה, הציעה לבעלי
המתווך רוני מאנה תבע את תנובה ואייפקס (“החברות”) בדרישה לדמי תיווך בגובה 1% משווי העסקה שהן מסרבות לשלם לו בגין
מתווך הגיש תביעה על סכום קצוב בבית משפט השלום בעכו בסך של 42,480 ₪ לתשלום דמי תיווך בעסקת נדל”ן. הצדדים חתמו
תא”מ (חי’) 16421-07-13 סלומון אלכסנדר ז’נו נ’ אלבירה רייזין (19.05.2015) בעלת דירה בחיפה, עולה מאוקראינה אשר השפה העברית אינה שגורה
תמצית: אמרתם ללקוח שהמחיר הוא סופי ולא ניתן להתמקח? ייתכן שתפסידו את דמי התיווך! בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי
אישה פרסמה את דירתה למכירה באתרי אינטרנט שונים ואף החלה במו”מ למכירת הדירה באופן עצמאי. הליך המכירה התעכב לתקופה של
תא (טב’) 21904-10-12 אלון גולן נ’ אהרן ויצמן בעל משרד תיווך – אם אתה מעסיק במשרדך עובד שאינו מתווך בעל
פסק דין שניתן לאחרונה נותן תשובה לסוגיה זו. רקע הלקוח חתם על הסכם תיווך עם המתווך להשכרת משרד בבניין משרדים
רקע – התובעת, מתווכת מוסמכת, ניהלה יחסים עסקיים עם הלקוח, והעניקה לו שירותי תיווך במספר הזדמנויות. כאשר רצה הלקוח למכור
תקציר פסק-דין: תא”מ 39683-06-12 אסף סימון נ’ מאשה פלורנטין (06.12.14) תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירתה של הנתבעת ברח’ זלמן
האם זיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים מהווה הסכם מחייב ממנו זכאי המתווך לקבל דמי תיווך? פסק הדין, ת”ק 3659-09-14 ישראלשווילי
המתווכים רכשו דירה מלקוחותיהן במחיר מופחת תוך כוונה למכור אותה תוך זמן קצר במחיר השוק, ולהפיק רווח נאה על חשבון
המתווך הציג את מחיר הדירה כסכום גבוה יותר ושלשל את ההפרש בין התמורה שקיבלו המוכרים לבין הסכום ששילמו הרוכשים לכיסו,
מתווכי המקרקעין בישראל כפופים לדין המשמעתי, לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו. תלונה כנגד מתווך מקרקעין תוגש לרשם
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: פרק ראשון: הליכים לפני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ד) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-19 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
הגדרות 1. בחוק זה – “תיווך במקרקעין” – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין; “מקרקעין” – כהגדרתם
חוק המתווכים במקרקעין (“החוק”) נחקק בשנת 1996 ובא לעשות סדר בכל ענייני התיווך והעוסקים בתיווך נדל”ן בישראל. החוק הוא למעשה חוק צרכני