טופס התיווך לא מולא כנדרש? דמי התיווך בסכנה
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
דף הבית » דיני תיווך מקרקעין » חקיקה - תיווך מקרקעין » מתווכת התחייבה בשביל השוכר הפוטנציאלי – ולבסוף שילמה בעצמה
התובע, בעלים של דירה במגדלי גינדי ברמת גן, נהג להשכיר
את דירתו לפרקי זמן קצרים. הנתבעת, מתווכת מקרקעין
בעיסוקה, הציעה לבעלי הדירה להשכיר אותה לתושב חוץ
תמורת 31,000 ש”ח, ושכנעה אותה לבטל עסקה עם שוכר אחר.
לאחר שתושב החוץ נעלם, בעל הדירה תבע את המתווכת וזכה:
המתווכת לקחה אחריות על העסקה והיא נשאה בהפסדים שנגרמו לבעל הדירה בסך 11,000 ₪.
העבודות בקצרה
המתווכת פנתה לבעל הדירה, והציעה לו להשכיר את הדירה לאיש עסקים מצליח בשם וויליאם.
בעל הדירה עמד לסגור עסקה להשכרת הדירה לשוכר אחר לתקופה של ארבעה חודשים תמורת 31,000 ₪. המתווכת הודיעה כי השוכר שלה מוכן לשלם סכום זהה בעד מחצית הזמן, מראש ובמזומן.
וויליאם, השוכר הפוטנציאלי, תושב חוץ כאמור, לא היה בארץ והמתווכת הגיעה לפגישה עם בעל הדירה יחד עם השותף של וויליאם. השותף הציג עצמו כמיופה כח, ואף התקיימה שיחה טלפונית עם וויליאם לאשר את היות השותף מיופה כוחו.
הצדדים סיכמו את תנאי העסקה בעל פה ולחיצת יד, ובתום הפגישה התקשר בעל הדירה לשוכרים הפוטנציאלים האחרים ומסר להם כי קיבל הצעה שלא יוכל לסרב לה ולכן העסקה לא תתגבש איתם.
בעל הדירה ביקש שיק ביטחון, אך המתווכת אמרה כי השותף ממהר ולכן ימסור לו כזה למחרת, וציינה שהיא נוטלת אחריות על העסקה. כך גם יום למחרת, משלא הגיעה שיק הביטחון, ציינה המתווכת כי היא אחראית לעניין, ואף אישרה זאת במסרון ששלחה לנייד שלו, אף על פי שוויליאם עצמו עוד לא ראה את הדירה.
ביום המיועד לתחילת השכירות הגיעה וויליאם והנתבעת לדירה, אך הוא התאכזב מהדירה. בעל הדירה ציין כי העסקה כבר נסגרה, ובתגובה וויליאם אמר שיביא את אשתו כדי שתתרשם. וויליאם לא שב לראות את הדירה.
טענות הנתבעת
המתווכת טענה שלמעשה לא הכירה את וויליאם ומעולם לא התכוונה להיות אחראית כלפי מעשיו. על אף שהיא אישרה לבעל הדירה את תנאי השכירות במסרון, אך זה היה רק לצורך הרגעת בעל הדירה תוך שהיא אומרת שהאישור הוא רק בשבילו.
לדברי המתווכת, היא האמינה בעסקה וקיוותה שכולם ירוויחו ממנה, אך כמו בעל הדירה, גם היא נפלה קורבן לעוולה.
עוד הוסיפה המתווכת כי בעל הדירה, שלא דאג להבטיח את ההתקשרות בבטוחה מתאימה מול השוכר, מנסה עכשיו להתעשר על חשבונה, כשלמעשה עליו לבוא בטענות רק לעצמו.
החלטת בית המשפט
בית המשפט קיבל את טענות התובע, תוך שהוא מציים כי שני הצדדים נפלו קורבן לניהול מו”מ בחוסר תום לב מצד וויליאם, אלא שהוא נעלם.
לדעת בית המשפט, הסתמכות בעל הדירה על התנהגות המתווכת, שהביעה הסכמה בכתב לקחת אחריות לסיכון שנוצר מניהול המשא ומתן עם השוכר הפוטנציאלי שהוא תושב, הייתה סבירה בהחלט. בפרט כשלא הייתה לתובע שום דרך אחרת לשמור על עצמו אם השוכר יפר את ההתחייבות, על אף ניסיונותיו לעשות כן.
השופט סבר שהמתווכת לא נהגה בזהירות המתבקשת בסיטואציה שכזו, ובמקום לקחת אחריות על וויליאם, היה עליה להסביר לבעל הדירה שהיא לא יכולה להתחייב בשם לקוחותיה, במיוחד כשאינה מכירה אותם היטב.
במקום להשאיר לתובע את הדילמה כיצד לפעול – האם לקחת את הסיכון או לחתום על העסקה הבטוחה שהייתה לו לפני כן, היא למעשה גרמה לו להסתמך על דבריה ולהתקדם לעסקה המסוכנת עם וויליאם.
לבסוף פסק השופט כי הנתבעת תשלם לתובע 11,076 שקל – שכר הדירה עבור 11 יום, ממועד הכניסה המתוכנן של וויליאם ועד שנכנס שוכר אחר, וההפרש בין דמי השכירות החודשיים שהיה אמור לקבל מוויליאם לאלו שקיבל בפועל מהשוכר שנכנס במקומו.
מסקנות פסק הדין
מתווכים, על אף רצונכם פעמים רבות לסגור עסקה, חשוב לשים לב כי האחריות כולו תהיה בסופו של דבר על הצדדים להסכם, ולא עליכם, בין אם מדובר בהסכם שכירות ובין אם מדובר בהסכם מכר.
הקפידו לפנות לקבלת ייעוץ משפטי במידת הצורך!
לכל שאלה אתם מוזמנים לפנות בדף צור קשר.
האמור להלן אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ בעו”ד על מנת לעמוד על מלוא הזכויות. כל הפועל עפ”י האמור להלן בלבד מבלי להיוועץ בעו”ד, עושה זאת על אחריותו הבלעדית ומוותר בזאת על כל טענה ו/או תביעה כנגד כותב ו/או בעלי האתר.
נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת!
מתווכת התחייבה בשביל השוכר הפוטנציאלי – ולבסוף שילמה בעצמה
מלא פרטיך וניצור קשר בהקדם:
מידע נוסף
תא”מ (פ”ת) 22340-05-14 נתן שבת נ’ מאור אלישע (04/08/17) לבית המשפט הגיע מחלוקת הנוגעת לזכאותו של התובע, מתווך מקרקעין,
התובע, בעלים של דירה במגדלי גינדי ברמת גן, נהג להשכיר את דירתו לפרקי זמן קצרים. הנתבעת, מתווכת מקרקעין בעיסוקה, הציעה לבעלי
המתווך רוני מאנה תבע את תנובה ואייפקס (“החברות”) בדרישה לדמי תיווך בגובה 1% משווי העסקה שהן מסרבות לשלם לו בגין
מתווך הגיש תביעה על סכום קצוב בבית משפט השלום בעכו בסך של 42,480 ₪ לתשלום דמי תיווך בעסקת נדל”ן. הצדדים חתמו
תא”מ (חי’) 16421-07-13 סלומון אלכסנדר ז’נו נ’ אלבירה רייזין (19.05.2015) בעלת דירה בחיפה, עולה מאוקראינה אשר השפה העברית אינה שגורה
תמצית: אמרתם ללקוח שהמחיר הוא סופי ולא ניתן להתמקח? ייתכן שתפסידו את דמי התיווך! בפסק דין שניתן לאחרונה נקבע כי
אישה פרסמה את דירתה למכירה באתרי אינטרנט שונים ואף החלה במו”מ למכירת הדירה באופן עצמאי. הליך המכירה התעכב לתקופה של
תא (טב’) 21904-10-12 אלון גולן נ’ אהרן ויצמן בעל משרד תיווך – אם אתה מעסיק במשרדך עובד שאינו מתווך בעל
פסק דין שניתן לאחרונה נותן תשובה לסוגיה זו. רקע הלקוח חתם על הסכם תיווך עם המתווך להשכרת משרד בבניין משרדים
רקע – התובעת, מתווכת מוסמכת, ניהלה יחסים עסקיים עם הלקוח, והעניקה לו שירותי תיווך במספר הזדמנויות. כאשר רצה הלקוח למכור
תקציר פסק-דין: תא”מ 39683-06-12 אסף סימון נ’ מאשה פלורנטין (06.12.14) תביעה לדמי תיווך בגין מכירת דירתה של הנתבעת ברח’ זלמן
האם זיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים מהווה הסכם מחייב ממנו זכאי המתווך לקבל דמי תיווך? פסק הדין, ת”ק 3659-09-14 ישראלשווילי
המתווכים רכשו דירה מלקוחותיהן במחיר מופחת תוך כוונה למכור אותה תוך זמן קצר במחיר השוק, ולהפיק רווח נאה על חשבון
המתווך הציג את מחיר הדירה כסכום גבוה יותר ושלשל את ההפרש בין התמורה שקיבלו המוכרים לבין הסכום ששילמו הרוכשים לכיסו,
מתווכי המקרקעין בישראל כפופים לדין המשמעתי, לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו. תלונה כנגד מתווך מקרקעין תוגש לרשם
בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: פרק ראשון: הליכים לפני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ד) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-19 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני
בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו-1996 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף
הגדרות 1. בחוק זה – “תיווך במקרקעין” – הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין; “מקרקעין” – כהגדרתם
חוק המתווכים במקרקעין (“החוק”) נחקק בשנת 1996 ובא לעשות סדר בכל ענייני התיווך והעוסקים בתיווך נדל”ן בישראל. החוק הוא למעשה חוק צרכני